כל מה שרצית לדעת על טיפ, תשר, בקשיש וכל מה שביניהם

מה מקור המונח טיפ ||| כמה טיפ לתת בישראל ובשאר העולם ||| כמה טיפ לתת למלצר, למדריך או לספר ||| להמשך הכתבה והתשובות <<<

מדריך מקומי ומדריך ישראלי-עבודת צוות (צילום דני בר)

כמה משאירים למלצר ? למדריך ? לבל-בוי ?

בטיולי הרבים, לא אחת אני נשאל כמה טיפ משאירים למלצר ? כמה לסבל שמביא המזוודות או לקונסיירז' ? מה עם נהג המונית ? מה עם המדריך ? כמה נהוג לתת ?

החלטתי לעשות קצת סדר, לטובת מקבלי השירות שלא יתבזו ולטובת נותני השירות שמתפרנסים מה"טיפ".

מהו תֶּשֶׁר

תשר, טיפ (TIP), דמי-שתייה הם תשלום מרצון המקובל שלקוח נותן לעובד שממנו קיבל שירות, בנוסף על החשבון הקבוע, כאות הוקרה על השירות. גודל הסכום תלוי בנוהג המקובל באותו אזור, אופי והיקף השירות וכן איכותו. יש מקומות בהם הטיפ חובה גם אם השירות לא מצטיין (כי היא חלק חשוב ואף עיקרי בשכרו של העובד) ויש מקומות שטיפ יעליב את העובד- הוא מקבל אך ורק שכר מהמעסיק.

למי נותנים טיפ

טיפ נהוגי ברחבי העולם למגוון רחב של נותני שירות.

• מלצרים
• מדריכי טיולים – מורי דרך ותיירים
• עובדי שירות בבתי מלון -העברת המזוודות, שירות חדרים וכו'
• נהגי מוניות
• רבנים
• עובדי מספרה – ספרים, חופפים, פדיקור/מניקור
• מעסים
• שליחים
• רוחצי מכוניות

התשר מקובל כמעט בכל רחבי העולם, אם כי מגוון מקבלי התשר וכללי התשלום הנהוגים משתנים רבות ממדינה למדינה.

מקור המנהג

ידוע על הענקת טיפים עוד מתקופת הרומאים אולם מה מקור המילה טיפ, Tip. גרסה אחת היא שהמילה טיפ הוא פועל מאנגלית של המאה ה-16 או יותר נכון סלנג אנגלי שהיה בשימוש העולם התחתון של אנגליה (Thieves’ Cant) שבו טיפ משמעותו היתה לתת או לשתף (בשלל הגניבה). סברה אחרת היא שהמלה TIP היא ראשי תיבות של To Insure Promptness כלומר להבטיח שירות נאות.

בעבר היה נהוג, בעיקר בספרד, להניח בתחילת ארוחה במסעדה, סכום כסף בצלוחית קטנה במרכז השולחן, ולהוסיף ולגרוע ממנה מטבעות בהתאם לאיכות השירות, כדי לעודד את המלצר להעניק שירות טוב.

בקשיש או שוחד

עד שנות ה-70 של המאה ה-20 היה רווח השימוש במונח בקשיש, גם בישראל. מילה בשפה הטורקית, ומשמעותה הייתה ספק תשר ספק שוחד. ידוע על מנהג לתת שי בקשיש לרופא, לרוקח, לפקיד העירייה ועוד, בעיקר בחגים, על מנת להבטיח שירות טוב בהמשך. מאז הגבולות נעשו ברורים וסוג זה של תשלום כמעט ולא קיים והפך ללא חוקי.

 תשר

בישראל מקובל לתת תשר לעובדים שכירים שנותנים שירות בעל אופי אישי כמו מלצרים, מדריכי טיולים, שליחים ועוד.

בישראל מתקיימת הבחנה ברורה בין דמי שירות, הנכללים בחשבון המוגש ללקוח, ונכנסים לקופת העסק – אלה אינם שונים מהתשלום הרגיל של הלקוח, ובין תשר (טיפ), שאותו נותן הלקוח מרצונו, ישירות לנותן השירות האישי (מלצר, ספר וכו'). התשר הוא חלק מהכנסתו החייבת במס הכנסה של מקבל התשר, אם כי בשל צורת מתן התשר מובן שלא מנוכה ממנו מס במקור, ובדרך כלל לא משולם עליו מס כלל.

התשר במשפט הישראלי

השאלה האם התשר נכלל במשכורתו של העובד בכל הנוגע לדיני העבודה עלתה לדיון בפסקי דין אחדים של בית הדין לעבודה ואף בבית המשפט העליון. גם שלטונות המס ורואי החשבון אינם חד משמעיים בנוגע לחבות המס על הכנסות מתשר, בארץ ועל אחת כמה וכמה בחו"ל.

התשר באמנות

ב"ספר המסעות" מאת אפרים קישון, קישון מספר על מסעותיו ברחבי העולם. בסיפורים על טיוליו באיטליה, קישון מספר בהומור על כך שהאיטלקים דורשים תשר (טיפ) ללא קשר לשירות שניתן, איכותו ורצונו של זה שמשרתים לקבל את השירות.

בסרט כלבי אשמורת של קוונטין טרנטינו קיימת סצנה מפורסמת בה יושבים 8 מתנקשים

לארוחה בדיינר, ובסוף הארוחה מונה אחד מהם, (המגולם על ידי סטיב בושמי) את הסיבות לכך שהוא מתנגד לתרבות הטיפים.

בדיחה ידוע (עם זקן ארוך) מספרת כך: קבוצת יהודים עשירים ממיאמי עלו על שיט תענוגות ברחבי העולם. מנהל השירות באנייה דאג לכל מחסורם ואף יותר מכך- ממש תענוג. בתום המסע ירדו הנוסעים אחד אחד בגרם המדרגות לרציף ועל הרציף, כנהוג בשיוטים אלה, עמד מנהל השירות, לוחץ יד לכל נוסע ומברכו וגם מקבל את התשר המקובל מכל נוסע.

הקבוצה היהודית ממיאמי יורדת וכל אחד לוחץ יד, מודה למנהל השירות, לוחץ יד וממשיך לרכבו. כך יורדים כל חברי הקבוצה עד שמגיע האחרון ולוחץ את ידו של מנהל השירות החיוור ומשתאה מדוע לא קיבל מאף אחד טיפ.

אחרון היהודים ממיאמי לוחץ את ידו ומברכו וגם מגיש לו מעטפה גדולה וכבדה, מלאה בשטרות של 100$ ואומר למנהל השירות שזה טיפ מכל הקבוצה.

אמר מנהל השירות לראש הקבוצה היהודית: תשמע, אם אתם צלבתם את ישו או לא, אני לא יודע, אבל שהוצאתם לו את הנשמה, זה בטוח.

טיפ בשירות קבוע

כלל הברזל של מי שנוהג לסעוד במסעדה קבועה או לשבת בבית-קפה שכונתי קבוע, אומר שחייבים להשאיר טיפ מכובד. לא רק כאות הערכה על השירות והאירוח, אלא גם כסוג של ביטוח לטובת מערכת יחסים דו־צדדית מאושרת גם בעתיד. כמה זה מכובד? אם, כמו בארץ, המינימום הוא 10-15%, מכובד זה כפול מזה, ואם אתם מאלה שמקבלים הנחה כלשהי בזכות הקביעות, אז גם יותר.

ישראלים בחו"ל

ישראלים נחשבים בקרב נותני שירותים בחו"ל, לנותני טיפ הוגנים. יש המסבירים זאת ברצון הישראלי לא לבייש המולדת וכך גם "הקמצנים" שביננו לא יביישו את היותם ישראלים. אבל, מסתבר, שישראלים לא יודעים לתת טיפ לישראלים, ביחוד בחו"ל.

במסעדות ישראלים בדר"כ משאירים בחו"ל 10% בלי קשר לנהוג וכדאי שיקראו מה נהוג (לפי הפירוט בהמשך הכתבה).

טיולים מאורגנים

במחיר הטיול כלול טיפ לנותני השירות בחו"ל ביניהם הנהג (מקבל לפי מספר הנוסעים ומספר הימים, סכום שנקבע מראש בין המעסיק של הנהג לבין החברה הישראלית), מדריך מקומי מקבל מהמדריך הישראלי עפ"י סכום מוסכם וידוע מראש. מלצרים ונותני שירות במסעדות הכלולות בטיול ובספינות של טיולי קרוז מקבלים גם הם עפ"י סכום ידוע ומוסכם מראש.

מדריך הטיול הישראלי, שנמצא עם הקבוצה מהעליה למטוס בארץ ועד הנחיתה, 24 שעות לא מקבל מהחברה טיפ מוסכם וידוע וכך גם רשום במידע שהחברות מפיצות לנוסעים. הסכום המקובל לטיפ למדריך הוא 3-5 יורו ביום באירופה ובדולר בשאר העולם. הסכום תלוי במהות הטיול (האם יש בו מקור הכנסה נוסף למדריך) אולם חשוב לדעת, שלהבדיל משאר המקצועות המפורטים לעיל (מלצר, נהג מונית, ספר או סבל) חלק חשוב ומרכזי משכרו של מדריך טיולים בחו"ל מבוסס על הטיפ.

לא אחת נתקל מדריך שקבוצה שהוא הוביל, הדריך ודאג שתהנה בכל רגע בטיול, מחליטה לאסוף סכום כסף לטיפ ומחלקת אותו בין הנהג לבין המדריך. חשוב לציין שהנהג מקבל שכר מכובד, מקבל גם טיפ מכובד ומוסכם מראש מהמדריך (גם אם הוא לא עשה את תפקידו כראוי- כי זו פרנסתו). בסיטואציה כזו עלול המדריךלמקבל פחות מהנהג (אם מחלקים הסכום שנאסף). על כן, מטיילי טיולים מאורגנים, ראוי שתדאגו לפרנסת המדריך הישראלי, שאותו גם מן הסתם תפגשו ברחוב, בקולנוע או אולי בטיול אחר, והניחו לצד הכלכלי שבין החברה והמדריך מול נותני השירות בחו"ל.

ראוי לציין גם שלא מעט מטיילים מרגישים לא נוח עם אקט איסוף הטיפ הקולקטיבי. ניתן ולפעמים אף רצוי, שכל מטייל יקבל את ההחלטה ויכין מעטפה, ישים בה את הטיפ ואף יכול לרשום כמה מילות תודה, לאחר שבוע (או יותר) של שהות צמודה ואינטנסיבית עם מדריך הטיול. את המעטפה של הטיפ יכול הנוסע לתת למדריך בצנעה ובכבוד ובכך להביע את תודתו מבלי להעכיר האווירה בתום הטיול.

דני מדריך באוטובוס (צילום דני בר)

טיפים בחו"ל

כמה טיפ לתת באירופה

במדינות מערב ומרכז אירופה נהוג לתת טיפ, אך הוא יהיה נמוך למדי ולא תמיד קשור לסכום הנקוב בחשבון. סכום של 2 יורו מקובל כטיפ בכל אירופה ללא קשר לחשבון עצמו, משום שלרוב דמי השירות כבר נכללים בתוכו. הגרמנים וההונגרים קצת יותר פתוחים בנוגע לקבלת טיפים גבוהים יותר. 10% מקובל במסעדה ואילו במקרה של שתייה בבר אף יותר מכך תוך עיגול הסכום למעלה. אירלנד ובלגיה יוצאות דופן, שכן בהן מתן טיפים הוא לא מקובל כלל. במקום זאת, מומלץ לעגל הסכום למעלה. במקרה של העברת המזוודה לחדר או מהחדר ללובי או רכב, מקובל 1-2 יורו למזוודה. במוניות מקובל להשאיר העודף לנהג.

באיטליה יגבו מכם מראש תשלום גבוה יותר על ישיבה בבית קפה, להבדיל משתייה בעמידה ליד הבר. בישיבה ליד שולחן מסודר (Coperto – דמי מפה) מקובל טיפ של 10% בנוסף למחיר הגבוה יותר של התפריט. נושאי המזוודות מצפה לטיפ של לפחות 5 אירו, בלי קשר למספר המזוודות.

בשוויץ מקובל במסעדה 5-10% טיפ. הקונסיירג' מקבל במידה ונתן שירות מיוחד של הזמנת מקום לארוע וכו' סך של כ-$20. מדריך מקבל $30-40 ליום הדרכה טיפ. נהגי מוניות מעגלים הסכום למעלה. כל הסכומים בשוויץ רק בפרנק שוויצרי (לא יורו ולא דולר).

בבריטניה נהוג לתת במסעדה 10-15% טיפ לסבל המעביר מזוודה מקובל לתת 1-2 ליש"ט. מדריך מקומי מקבל 20 ליש"ט טיפ ואם יש גם נהג הוא מקבל 10 ליש"ט נוספים.

כללי: בשירותים (בתי שירותים נקיים ומסודרים) גובים בין 30 ל-70 יורו-סנט לביקור (לא משנה אם מספר 1 או מספר 2).

מדריך טיולים מקומי מקבל 20 יורו ל- 4-5 שעות סיור (תיירים אמריקאים נותנים בדר"כ כפול מכך).

כמה טיפ לתת בצפון אמריקה

בארה"ב וקנדה נהוג לתת טיפ לכל שירות שמקבלים. במסעדה מקובל לתת 15-20%. בבר מקובל לתת 1-2$ ללא קשר למחיר המשקה. לסבל המעביר מזוודות במלון נהוג לתת 1-2$ לכל מזוודה. נהג מונית מקבל סכום המונה בתוספת מעוגלת למעלה כאשר המינימום הוא 10%. קונסיירג' שעשה לכם שירות הזמנת מונית, כרטיסי קולנוע או מופע יקבל 10$ עבור השירות.

מדריך טיולים מקומי יקבל כ-50$ טיפ לחצי יום.

כמה טיפ לתת במזרח הרחוק

באוסטרליה הטיפ המקובל במסעדה עומד על 15-10%. במלון תנו 1$ מקומי על כל מזוודה שמביאים לכם לחדר או מהחדר ללובי/רכב. מקובל לתת לנהג מונית 10% ולמטפלים בטיפולי יופי וספא במלון נהוג לתת 10-15% טיפ.

בניו זילנד עד לשנות ה-90 של המאה שעברה, אסור היה לנותני שירות לקבל טיפ. על כן נהוג היום בניו-זילנד להצניע את מתן הטיפ שהפך למקובל ולתת את הטיפ בפרטיות. שעור הטיפ דומה לאוסטרליה.

בהודו מקובל במסעדה 10% טיפ. במלון 1$ למזוודה לסבל. לנהג המונית או הריקשה מעגלים הסכום למעלה ולא לוקחים עודף. במלונות רבים בהודו תמצאו תיבת טיפים, ובמקום להעניק לאנשי הצוות בנפרד, תוכלו להשאיר לפני שאתם עוזבים סכום כולל, שיחולק ביניהם.

בסין, יפן ודרום-קוריאה לא נהוג להשאיר טיפ וזה נחשב לעלבון לנותן השירות. במלונות יוקרה, שמרבית השוהים בהם הם זרים, יש לנהוג בזהירות ולהציע לסבל $1 למזוודה ובמסעדה במלון אפשר להשאיר טיפ בגובה 15-10%. אנשי הצוות שם לא מצפים לזה כחלק מהשכר שלהם, ויש להקפיד שלא להעניק את התשר בנוכחות עובדים אחרים. גם במכוני ספא לא משלמים תשר. מדריך ונהג מקומי המלווה את התייר, כן מקבל טיפ ואף זה למעשה שכרו. בסין מקובל שנהג ומדריך משלמים לחברת התיירות על מנת לקבל את הטיול ועל כן חובה לתת טיפ הגון שיכסה גם את שכרם וגם את עלות "קבלת" הטיול.

ביפן, לנהג מונית אפשר להשאיר את העודף, ונהג שמלווה אתכם במשך יום שלם יצפה כי, מלבד התשלום, תזמינו אותו לארוחות.

בהונג-קונג ומקאו, בעלות האופי המערבי יותר, מומלץ להשאיר טיפ בגובה 10% במסעדה, $1 למזוודה לסבל. חובה לתת טיפ למדריך והנהג המקומיים המלווים את התייר.

בתאילנד מקובל לתת במסעדה $1 לסועד, לסבל $1 למזוודה וכך גם לנהג מונית. נהג צמוד ליום יקבל טיפ של $2 ואילו מדריך מקומי מלווה ליום מקבל כ-$20 (והוא כבר דואג לנהג).

בויאטנם מקובל 10% במסעדה. לנהג מונית או ריקשה מעגלים הסכום למעלה. מדריך מקומי מקבל $20 ליום הדרכה והנהג כמחצית מזה.

בתום מסאז' או טיפול אחר (כמקובל במזרח הרחוק) מקובל לתת $3-5 טיפ.